רִבִּי מָנָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. תַּמָּן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם מִשְׁנָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. לֹא רִבִּי דִּילְמָא חוֹרָן אָמַר. מִן מַה הֵן דְּשָׁנָה רִבִּי מַתְנִיתִין מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אַתַאי דְּלָא אַשְׁכַּח רִבִּי מַחֲלוֹקֶת אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן תְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם. אָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וַאֲפִילוּ שָׁנוּ אֲחֵרִים מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וְלָמָּה הוּא מוֹרֵי לֵיהּ כִּיחִידָייָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִינָייָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם. אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְתֵימַר בְּיָחִיד אֵצֶל יָחִיד. אֲבָל בְּיָחִיד אֵצֶל חֲכָמִים לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.
Pnei Moshe (non traduit)
והכא את אמר הכין. כרבי יוסי והוא הקושיא דלעיל:
לא רבי דילמא חורן אמר. לא ר' שנה המחלוקת דילמא איש אחר שנה:
ומקשה דלאו ק''ו הוא מן מה הן כו' אתיא. מזה דאם שנה ר' מחלוקת וחזר וסתם דאמרת הלכה כסתם נלמוד:
דלא אשכח כו'. ואם רבי בעצמו לא מצא המחלוקת אלא אחרי' ורבי סתם במתני' לכ''ש דהלכה כסתם:
וכן אתא ר' חזקיה כו'. ואמרו בהדי' בשם רבי לעזר דאפי' שנו אחרים כו':
ולמה כו'. וא''כ למה הוא מורי רבי יוחנן כיחידאה:
ומתרץ רבי שמואל כו' הדא דתימא. דהלכה כסתם בשאין כו'. אבל אם יש מחלוקת אצל סתם. כלומר אחר הסתם:
לא בדא. בזה לא הלכה כסתם. וכן מחלק בזה בבלי מ''ב:
אבל ביחיד אצל חכמים כו'. דהסתם כיחיד ורבי' פליגי לא בדא כו' דיחידאה היא וכן הכא רבים פליגי:
רִבִּי מֵאִיר חָשַׁשׁ לְגִיטִּין. רִבִּי יוּדָה חָשַׁשׁ לִוְולָד. רִבִּי יוֹסֵי חָשַׁשׁ לַגִּיטִּין וְלִוְולָד. אִין תֵּימַר דְּלֵית רִבִּי מֵאִיר. חוֹשֵׁשׁ לַגִּיטִּין. דִּתְנָן. אֲרוּסוֹת יְנָֽשְׂאוּ מִיָּד. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי גְּדוּלָה. מְמָאֶנֶת אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. [הָיוֹצְאָה בְגֵט צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.] הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר חָשַׁשׁ לְגִיטִּין. רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רִבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. אֲנוּסָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי יוֹסֵי חָשַׁשׁ לַגִּיטִּין וְלִוְולָד. תַּנֵּי הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין. 28a וּבְדָמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דַּייָה שַׁעְתָּהּ. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה בְדָמִים וְדִבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בִווְלָד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וְשָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי חִייָה וּלְרִבִּי יוֹסָה וּלְרִבִּי אִמִּי וְהוֹרוּן לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בִּוְלָד. דִלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בְגִין דְּאָמַר רִבִּי. נִרְאִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי. נִרְאִין. עֲדַיִין הַמַּחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ חוּץ מֵעִיגּוּל שֶׁלַּדְּבֵילָה. דְּדֵין מוֹדֵי לְדִין וְדֵין מוֹדֵי לְדִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. אֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁנִּבְעֲלוּ. אָמַר לוֹ. וּסְתָם גּוֹיוֹת לֹא כִבְּעוּלּוֹת הֵן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוֹרֵי כְרִבִּי יוֹסֵי. וַהֲוָה רִבִּי לָֽעְזָר מִצְטָעֵר. אָמַר. שָֽׁבְקִין סְתָמָא וְעָֽבְדִין כִּיחִידָייָא. אַשְׁכַּח תַּנֵי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּרִבִי שִׁמְעוֹן שָׁמַע לָהּ דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יְדֵע פִּירְקֵי גִיטָא.
Pnei Moshe (non traduit)
לא כן כו' במקומה. וא''כ אכתי הדרין לכללא ר''י ור' יוסי הלכה כר' יוסי:
חוץ מעיגול של דבילה. דאיפלגו ר''א ור' יהושע פ''ד דתרומות ליטר' קציעות כו' וכן בעיגול של דבלה שדרסה ואין יודע באיזו עיגול דר''א אומר יעלו ור''י אומר לא יעלו כו'. וכן הוא בתוספתא שם ואמר ר' נראין דברי ר''א לר''י כו' דזה מודה לזה כדאמר שם דאם יודע באיזה מקום דרס' דמודה ר' יהושע:
קשייתה. שאלתי לפני ר''ח אם אפילו דבר ברור הוא שנבעלו נמי אין צריכות להמתין:
לא כבעולות הן. בתמיה דודאי מחזקינן להו כבעולות ואפ''ה אין צריכות כדפרישית טעמא לעיל:
שבקין סתמא. דמתני' כל הנשים לא יתארסו כו':
ועבדין כיחידאה. בתמיה ולקמן מתרץ לה:
אשכח. ברייתא דתני לה ר''ח בשם ר''מ הא דכל הנשים כו' וכן הוא בתוספתא:
כר''ש. ושם לא גריס כר''ש אלא כד שמע לה דתני כו' כלומר מששמע דתני לה ר''ח בשם ר''מ ולא סתמא היא:
אמר יאות סבא ידע פירקי גיטא. שפיר יודע הזקן הלכות גיטין ועל ר' יוחנן אמר דהשתא שפיר פסק כר' יוסי ומשום דלעיל אמר דר''מ חושש לגיטין לטעמיה וכדפרישית לזה אמר בהלכות גיטין. ובתענית ובמגילה שם גריס יאות סבא ידע פירקי גרמה כלומר שיודע בעצמו לכוין האמת:
ומתמה מה חידוש הוא זה דלא כן מה אנן אמרין כו'. אין הלכה כר' יוסי בתמיה:
אלא בגין. ואם בשביל דאמר ר' נראין דברי ר' יוסי דמשמע דלא הוחלטה הלכה כדבריו או דאפשר נראין דברי ר''י לר' יוסי ודברי כו' בקצת ומודו זה לזה כדאמר לקמי' ואין אנו יודעין במה:
ר''מ חשש לגיטין. פלוגתייהו במתניתין מפרש דלת''ק דהוא ר''מ וכדלקמן דאמר אחת ארוסות דגזרינן ארוסות אטו נשואות ואעפ''י שאין כאן תיקון ולד וכמו כן הוא חושש לגיטין כלומר בקטנה שנתגרשה דצריכה להמתין דאין ראויה לילד וגזרינן אטו גדולה היוצאה בגט:
חשש לולד. היכי דיש כאן תיקון הולד ולפיכך מתיר במתני' בארוסות:
ורבי יוסי חושש לשניהם. דהאי כל הנשים יתארסו דקאמר רבי יוסי למעוטי נמי ארוסה לינשא דאירוסין אטו נשואין לא גזור אבל ארוסה אטו נשואה גזור ולפיכך הוא חושש נמי בגיטין בקטנה. וזה מסתייע לפי' רש''י בעירובין דף מ''ז ולא כפירושו דהכא במתני':
אין תימר. כמו אית דאמרי הוא דאיכא דאמרי דלית רבי יוסי גרסינן חושש לגיטין דתנן ארוסות נשאו מיד לרבי יוסי וכדגריס בברייתא בבלי מ''ב הרי כו' וכגי' הר''י בתוס' שם דמתיר לינשא מיד וכמו כן אין חושש לגיטין בקטנה אטו גדולה:
ר' גדולה. שם חכם:
ממאנת אינה צריכה להמתין. דליכא למיגזר אטו גדולה דאין גדולה יוצאה במיאון. וכשמואל בבלי ל''ד:
הדא מסייע כו'. דגזרינן אטו גדולה כדלעיל:
תני הגיורת כו'. ברייתא בבלי שילהי פירקין דלעיל:
ובדמים. לענין דם שלה:
מע''ל. אם ראתה ביום שנתגייר' מטמא למפרע:
די' שעתה. משעת הראי' דהא מקודם לא היה דמה טמא מן התורה ובתוספתא ריש נדה גריס איפכא דר' יודה לר' יוסי:
נראין דברי ר' יודה בדמים. דמשנתגיירה הרי היא ככל הנשים:
ודברי ר' יוסי בולד. דאין צריכה להמתין אלא היכי דיש תיקון ולד וכדפרישית טעמא לעיל דסבר אשה מזנה מתהפכת:
כר' יוסי בולד. כלומר דאין צריכה להמתין:
אנוסה כו'. בסוף פירקין דלעיל מקשינן שם והא תני במתני' ומפרישין אותן כו' ומשני שנייא במתני' דאיכא מפני תיקון הולד והיינו דקאמר מסייע לר' יוסי כו' כלומר דאף לולד חושש ר' יוסי והא דלא קאמר מסייע לר' יודא דמימרא דאנוסה כר' יוסי אתיא וכאשר ציינתי שם:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה סְתָם מִשְׁנָיוֹת דְּרַבָּנָן עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ רַבּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. כָּל סְתָם מִשְׁנָיוֹת דְּרִבִּי מֵאִיר עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ רַבּוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי רִבִּי יוֹסָה לֹא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פַּלִּיג אֶלָּא דוּ חֲמֵי רוֹב סְתָם מִשְׁנָיוֹת דְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הֵידֵינוֹ רַבָּה. רַבָּה דְמַתְנִיתָא רַבָּה דְאוּלְפָּנָא. 28b לֵית מִילְתָא דְרִבִּי לָֽעְזָר אָֽמְרָה רַבָּה דְמַתְנִיתָא. כְּרִבִי שִׁמְעוֹן דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יְדֵע פִּירקֵי גַרְמָה. נֹאמַר אוּלְפָּן קְבִיל מִן רַבָּה דְמַתְנִיתָא. כַּד שָׁמַע דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא דו חמי. שראה רוב סתם משניות אתיין אליבא דר''מ:
סתם משניות דרבנן. כרבנן אתיא:
עד שיפרש לו רובו. כמו רבו:
לא דרשב''ל פליג. מטעמיה דנפשיה על רבי יוחנן רבו:
הידינו רבה. מי הוא הגדול:
רבה דמתני' רבה דאולפנ'. הרב של הבריית' או של הגמ' על מי לסמוך:
לית מילתא כו' כד שמע תני לה גרסינן. כלומר לא זה הדבר דאמר רבי לעזר לעיל דרבה דמתני' הוא עיקר דהרי כששמע זה הברייתא של ר''ח בשם ר''מ הוטב בעיניו:
ודחי לה נאמר אולפן קביל כו' בשם ר''מ. כלומר שקיבל מגמ' מרבה דמתני' זה ועל זה סמך:
הַחוֹלֶצֶת מוֹנָה מִשְּׁעַת מִיתָה. הַיּוֹצְאָה בְגֵט מוֹנָה מִשְּׁעַת נְתִינַת גִּיטָּהּ. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. מִשְּׁעַת נְתִינַת גִּיטָּהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשְּׁעַת כְּתִיבָה. רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב כְּרִבִּי חֲנִינָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר כְּרִבִּי יוֹחָנָן. מָתִיב שְׁמוּאֵל לְרַב. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר מִשְּׁעַת נְתִינָה. מִשּׁוּם מָה אַתְּ חוֹשֵׁשׁ. מִשּׁוּם שֶׁנִּתְייָֽחְדָה בֵּנְתַיִים. וְנִיחוּשׁ לָהּ לְגֵט יָשָׁן. מָתִיב רִבִּי חֲנִינָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר מִשְּׁעַת כְּתִיבָה. הָיוּ שְׁנֵי גִיטִּין. אֶחָד נִכְתָּב עַכְשָׁיו וְאֶחָד נִכְתָּב לְאַחַר זְמָן וְנִיתְּנוּ שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד. לַזּוֹ אַתְּ אוֹסֵר וְלַזּוֹ אַתְּ מַתִּיר. מִן דַהֲוָה מוֹתְבָה רַב לִשְׁמוּאֵל הָתִיב רִבִּי חֲנִינָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִן דַהֲוָה מוֹתְבָה רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי חֲנִינָה הָתִיב שְׁמוּאֵל לְרַב. וַהֲלָכָה מוֹנֶה לְגֵט מִשְּׁעַת כְּתִיבָה אִם לֹא נִתְייָחֵד עִמָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מאן דהוה מותבא כו'. מה שהקשה רב לשמואל התיב כו' כלומר זה הקושיא הקשה ג''כ רב לשמואל דס''ל כוותיה וכן מאן כו':
והלכתא מונין לגט משעת כתיבה כו'. ולסתמא אין חוששין. וכן פסק בבלי שם לפי גירסת הרמב''ם ז''ל פי''א מהל''ג. אבל דעת הרא''ש ז''ל משעת נתינה וכתב וכן נהגו כל רבני צרפת ואשכנז:
לזו את אוסר ולזו כו'. דאין שניהן שווין בכתיבה ואיכא לעז דלאו כ''ע ידעי. וכן מקשי בבלי גיטין י''ח:
החולצת. מימרא בפני עצמה היא דהחולצת מונה ג' חדשים משעת מיתה. בבלי שם:
משעת נתינת גיטה. ולא משעת כתיבה ופליגי אמוראי בזה רבי חנינא כו'.
משום מה אתה חושש. דשמא נתייחדה עמו בין כתיבה לנתינה וא''כ הוי ליה גט ישן ופסול הוא כדאמרינן פ''ח דגיטין אלא ע''כ דאין חוששין לזה מן הסתם:
חוּץ מִן הָאַלְמָנָה מִפְּנֵי הָאִיבּוּל. וְכַמָּה הוּא הָאִיבּוּל. שְׁלֹשִׁים יוֹם. הָדָא דְתֵימַר בַּנָּשִׁים. אֲבָל בָּאֲנָשִׁים שְׁלֹשָׁה רְגָלִים. בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בָנִים. אֲבָל אִם אֵין לוֹ בָנִים מִיָּד. בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ מִיָּד. בְּשֶׁאֵין לוֹ בָנִים קְטַנִּים. אֲבָל אִם הָיוּ בָנָיו קְטַנִּים מִיַּד. כְּהָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלְּרִבִּי טַרְפוֹן. עַד כְּשֶׁהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אָמַר לַאֲחוֹתָהּ. הִכָּֽנְסִי וְגַדְּלִי אֶת בְּנֵי אֲחוֹתֵיךְ. אַף עַל פִּי כֵּן כְּנָסָהּ וְלֹא הִכִּירָהּ עַד שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא דתימר בנשים. ל'יום:
אבל באנשים. לא ישא עד ג' רגלים ודוקא בשיש לו בנים כו' בבלי מ''ק כ''ג אלא דמוסיף הכא אין לו מי שישמשנו וכ''פ הרמב''ם ז''ל בפ''ו מהל' אבל:
כהדא כו'. מפני שהיו לו בנים קטנים ובבלי שם גריס יוסף הכהן:
ולא הכירה. שלא בא עליה עד אחר ל' יום:
משנה: אַרְבָּעָה אַחִין נְשׂוּאִין לְאַרְבַּע יָשִׁים וָמֵתוּ אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְייַבֶּם אֶת כּוּלָּן הָֽרְשׁוּת בְּיָדוֹ. מִי שֶּׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים וָמֵת בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. הָֽיְתָה אַחַת כְּשֵׁירָה וְאַחַת פְּסוּלָה אִם הָיָה חוֹלֵץ חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה וְאִם הָיָה מְייַבֵּם מְייַבֵּם לַכְּשֵׁירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ומתו. מפ' בגמ':
הרשות בידו. לכנוס את כולן והא דנקט ד' עצה טובה קמ''ל כי היכי דנמטייהו עונה בחדש. בבלי מ''ד. כלומר דלית ליה לגרועי בפחות מעונה בחדש אפי' הוא סתם אדם ולא ת''ח:
ביאתה כו'. בגמרא מפרש:
הלכה: אַרְבָּעָה מֵאַחִין כול'. דֶּלֹמָה. תְּלַת עָשָׂר אַחִין הַוְייָן וּמֵתִין תְּרֵין עָשָׂר דְּלָא בְּבִין. אַתְיוּן בְעַיּוּן מִתְייַבְּמָה קוֹמֵי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי. אֵיזִיל ייַבֶּם. אֲמַר לֵיהּ. לֵית בְּחֵיילִי. וְהֵם אוֹמְרוֹת. כָּל חָדָא וְחָדָא אֲנָא מְזַייְנְנָא יַרְחִי. אֲמַר. וּמָאן זַייֵן הַהוּא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא. אֲמַר רִבִּי. אֲנָא זַייְנְנָא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא. וְצַלִּי עֲלֵיהוֹן וְאָֽזְלוּן לְהוֹן. בְּתָר תְּלַת שְׁנִין אָתוּן טְעִינִין תַּלְתִּין וְשִׁיתָא מֵייְנוּקִין. אָתוּן וְקַמְנוּ לָהֶן קוֹמֵי דָֽרְתָה דְרִבִּי. סָֽלְקִין וְאָֽמְרִין לֵיהּ. לְרַע קַרְייָא דְמֵיינוּקִין בְּעַייָן מִישְׁאוֹל בִּשְׁלָמָךְ. אוֹדִיק רִבִּי מַן כַּוְותָּא וְחַמְתּוֹן. אֲמַר לוֹן. מַה עִיסְקֵיכוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. אֲנָן בְּעַייָן תֵּיתִין לָן הַהוּא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא. וִיהִיב לְהוֹן הַהוּא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ארבעה מאחין כו'. כלומר ארבעה מאחין ומתו כו' קאמר במתני' דאלת''ה כי מתו כולן מאן מייבם. וכן בבלי שם:
דילמא. מעשה היה בי''ג אחין שמתו י''ב מהן בלא בנים:
לית בחיילי. אין בידי לפרנס כולן:
אנא. אני אפרנס חדש שלי:
אמר היבם ומאן כו'. ואמר רבי אני אפרנס חדש העיבור והתפלל עליהן והלכו להן:
אתון טעינין. באו טעוני' ל''ו תינוקות ועמדו לפני חצרו של רבי:
סלקין ואמרין ליה לר' לרע כו'. למטה כפר של תינוקות באין לשאול בשלומך:
אודיק. הציץ רבי מהחלון וראה אותם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source